העסק נוהג לממן את פעילותו השוטפת באמצעות הון עצמי והתחייבויות כלפי גורמים חיצוניים שונים. בסוף השנה יוצגו ההתחייבויות בחשבון המאזן, כאשר נהוג למיין את ההתחייבויות השונות בהתאם למדרג הנזילות ומועדי פירעון צפויים. המיון יעשה בין התחייבויות שוטפות להתחייבויות לזמן ארוך.
התחייבויות שוטפות
התחייבות תסווג כהתחייבות שוטפת ביום המאזן במידה והיא מקיימת את אחד מהתנאים הבאים:
1) התחייבויות שפירעונן צפוי בטווח קצר, במהלך 12 החודשים הקלנדאריים העוקבים לתאריך המאזן.
2) לעסק אין זכות לדחות את סילוק ההתחייבות לתקופה שעולה על 12 חודשים מיום המאזן.
3) ההתחייבות נוצרה במהלך העסקים הרגיל של העסק.
4) ההתחייבות נועדה למטרות מסחר.
ניתן להבחין בין קבוצות שונות המרכיבות את ההתחייבות השוטפות:
1. חלויות שוטפות של הלוואות
קבוצה זו כוללת התחייבויות בגין תשלומי החזר הקרן של הלוואות לטווח ארוך, שמועד פירעונן חל במהלך 12 החודשים העוקבים למועד המאזן.
2. חח"ד ואשראי מבנקים
קבוצה זו כוללת התחייבויות של העסק כלפי בנקים, בשל הלוואות שאינן מיועדות לטווח ארוך, אלא ניתנו לצרכים שוטפים ויומיומיים.
3. שטרות והמחאות לפירעון
קבוצה זו כוללת את השטרות וההמחאות המעותדות שנמסרו על ידי העסק, לשם פירעון עתידי, שטרם נפרעו עד למועד המאזן.
4. הוצאות לשלם, הכנסות מראש ומקדמות מלקוחות
קבוצה זו כוללת התחייבויות של העסק בגין שירותים שנתקבלו ונצרכו על ידיו ועדיין לא שולמו עד למועד המאזן, כולל מקדמות שקיבל העסק מלקוחות, לשם הבטחת מחיר או על חשבון הזמנת מוצרים מהעסק, שעדיין לא סופקו למזמין, עד למועד המאזן. כמו כן כוללת הקבוצה התחייבויות בגין שירותים שטרם ניתנו על ידי העסק אך התמורה עבורם נתקבלה עד למועד המאזן.
5. ספקים וזכאים שונים
הכוונה להתחייבויות העסק למועד המאזן לרבות: ספקים, עובדים, זכאים רשויות שונות (מוסדות) וכל התחייבות אחרת שהעסק מחויב לשלם - כגון חשבונות חו"ז שונים (ביתרת זכות) שלא נכללו בהגדרה אחרת.
התחייבויות לזמן ארוך
התחייבויות לזמן ארוך הן ההתחייבויות שמועד פירעונן עולה על 12 חודשים קלנדאריים עוקבים ממועד המאזן. התחייבויות אלו כוללות הלוואות ארוכות טווח שיוצגו במאזן בניכוי החלויות השוטפות של אותן הלוואות (הסכום שצפוי להיפרע תוך שנה מתאריך המאזן), אשר תוצגנה כהתחייבויות שוטפות. סכומי ההתחייבויות לזמן ארוך, נועדו, יחד עם סכומי ההון העצמי, על פי רוב, לממן את רכישת הנכסים הקבועים אשר נועדו לשרת ולשמש את העסק לטווחי זמן ממושכים.
כל התחייבות התקפה למועד המאזן, מחייבת את רישומה בצד זכות של המאזן, בערכה העדכני למועד המאזן, בהתאם לתנאי ההתחייבות ולרבות ריבית, הפרשי הצמדה או הפרשי שער, שנצברו בשל ההתחייבות עד למועד המאזן. הוצאות המימון, המחושבים מתוך עדכון ההתחייבות, יירשמו כמתחייב לחובת חשבון הוצאות מתאים ויועברו לחשבון רווח והפסד.
דוגמה:
ביום 1.1.17 נתקבלה מהבנק הלוואה בסך 60,000 ₪.
ההלוואה תוחזר ב- 60 תשלומי קרן שווים מידי חודש.
נדרש:
1. לחשב את יתרת ההלוואה שתוצג בהתחייבויות השוטפות ביום 31.12.17.
2. לחשב את יתרת ההלוואה שתוצג בהתחייבויות לזמן ארוך ביום 31.12.17.
פתרון:
סכום ההחזר השנתי: 12,000 = 12 × (60 / 60,000)
היתרה שתירשם בהתחייבויות השוטפות ביום 31.12.17 מסתכמת ב- 12,000 ₪,
והיא משקפת את החלות השוטפת של ההלוואה שתיפרע במהלך שנת 2018.
חישוב ההתחייבות לזמן ארוך ליום 31.12.17:
סכום ההלוואה שנתקבלה - 60,000
הסכום שנפרע במהלך שנת 2017 - (12,000)
יתרת ההלוואה ליום 31.12.17 - 48,000
הסכום שיפרע במהלך שנת 2018 - (12,000)
יתרה שתוצג בהתחייבויות לזמן ארוך - 36,000
הון עצמי
הון עצמי (מכונה גם "הון קרנות ועודפים") נחשב כ"התחייבות" של העסק כלפי בעלי העסק. ההון העצמי כולל את החשבונות שמייצגים את זכאותם, או הקטנת זכאותם, של בעלי העסק ממנו כמו: יתרת ההון המושקע ויתרת הרווחים שנצברו במהלך השנים בניכוי הפסדים שנצברו ומשיכות פרטיות.
להלן הצגת ההון עצמי ככרטיס חשבון:
| |
יתרה ליום 1.1 |
| משיכות פרטיות |
השקעת בעלים |
| הפסד נקי |
רווח נקי |
| יתרה ליום 31.12 |
|
דוגמה:
העסק "נמרוד" נוסד בשנת 2014.
יתרת ההון העצמי ליום 1.1.17 הסתכמה ב- 150,000 ₪.
להלן פעולות שאירעו בשנת 2017:
| משיכות פרטיות |
- |
15,000 ₪ |
| השקעה בהון |
- |
60,000 ₪ |
| רווח נקי |
- |
85,000 ₪ |
נדרש: לחשב את יתרת ההון העצמי ליום 31.12.17.
פתרון:
| הון עצמי 1.1.17 |
- |
150,000 |
| השקעה בהון |
- |
60,000 |
| רווח נקי |
- |
85,000 |
| משיכות פרטיות |
- |
(15,000) |
| הון עצמי 31.12.17 |
- |
280,000 |