ביום 16.1.2022 ייכנס לתוקף חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, שנועד להחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, ולהגדיר מחדש את נקודת האיזון שבין הצורך לקיים מאגר מידע פלילי ולשקול מידע פלילי לשם קבלת החלטות, לבין תקנת השבים – דהיינו הצורך לאפשר לאנשים בעלי רישומים פליליים לשוב למוטב ולהשתלב מחדש בחברה, מבלי שכתם הרישום הפלילי ילווה אותם כל חייהם. נקודת האיזון החדשה מייחסת חשיבות רבה יותר מבעבר לאינטרס השיקום ותקנת השבים, ומשפיעה מאד על מעסיקים בהליכי קבלה לעבודה של עובדים חדשים.
גם בטרם השינוי וגם לאחריו, למעסיק אסור לדרוש מעובד להוציא מידע מהמרשם הפלילי ולהציג בפניו. זאת, למעט גופים חריגים שזכאים לקבל מידע פלילי ישירות מהמשטרה, כגון גופים ביטחוניים, ממשלתיים וציבוריים, וכן מוסדות בהם שוהים קטינים, בעלי מוגבלויות וחסרי ישע (גם מכוח חוקים נוספים). כל יתר המעסיקים, דהיינו מרבית השוק הפרטי, לא זכאים לקבל מידע פלילי על עובדיהם.
ואולם, בהיבט התעסוקה וההשפעה של שינוי החוק על מעסיקים, ישנם שני שינויים עיקריים שמביא עמו החוק החדש, ומטרת שני שינויים אלו היא לחסום לחלוטין את האפשרות של זליגת מידע פלילי על מועמד לעבודה או עובד, לידי מעסיקו.
ואלו השינויים:
1. החוק אינו מאפשר מסירת תדפיס מידע פלילי –
כרגע, בטרם נכנס החוק החדש לתוקפו, מי שניגש למשטרה זכאי לקבל לידיו תדפיס הכולל את המידע הפלילי על אודותיו. מרגע שיש לאדם תדפיס מידע פלילי, הוא יכול לתת אותו למעסיקו, לפעמים בשל כך שהמעסיק דורש (שלא כדין) לראות את התדפיס, על אף שהמידע לא אמור להגיע אליו והדבר אסור.
ואולם, החוק החדש קובע כי זכות העיון לאדם ברישומי המידע הפלילי על אודותיו, תעשה בדרך של עיון בצג המחשב בכל תחנת משטרה, מבלי שיימסר לאדם תדפיס מהמידע ומבלי שתינתן לו האפשרות לצלם או ליצור עותק. הוראה זו מונעת את האפשרות לאלץ אדם למסור מידע פלילי שנוגע לו בניגוד לרצונו, ע"י כך שלא יתאפשר לו לקבל תדפיס או לצלם או להעתיק את המידע אלא רק לראותו, וכך נמנעת זליגת מידע. התיקון הזה מגן על בעלי רישום פלילי בדרך של הגבלת מסירת המידע על אודותיהם, ומניעת חשיפתם ללחצים מצד מעסיקיהם באופן שיביא לעקיפת הוראות החוק.
2. החוק אוסר דרישת תצהיר אודות עברו הפלילי של אדם על ידי מי שאינו זכאי לקבלו על פי דין-
כיום, בטרם נכנס החוק החדש לתוקפו, מעסיקים עושים שימוש בתצהירים ושאלונים לעובדים ובהצהרות בכתב ביחס לעבר פלילי של עובד. דהיינו על אף שלמעסיקים אסור לבקש את המרשם הפלילי עצמו, הם מבקשים מהעובדים למלא הצהרות או תצהירים לגבי עברם הפלילי. זאת, נוכח עמדת בית המשפט העליון בפסק דינו בע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס, לפיו חוק המרשם הפלילי אינו מונע ממעסיק לדרוש מידע פלילי בתצהיר, והדבר מותר.
ואולם, החוק החדש משנה את הלכה זו וקובע במפורש כי גם דרישת תצהיר היא אסורה. סעיף 3(ב) לחוק קובע: " לא ידרוש אדם מידע פלילי, במישרין או בעקיפין, שלא בהתאם להוראות חוק זה, לרבות בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב". עפ"י החוק החדש העונש על מעסיק בגין דרישת תצהיר יעמוד על שנתיים מאסר.
המשמעות היא שהחל מכניסת החוק לתוקף, לא רק שאסור לדרוש מהעובד תעודת יושר, אלא שגם אסור לשאול את המועמד לעבודה על עברו הפלילי או לבקש ממנו למלא שאלון אמינות או תצהיר לגבי עברו הפלילי.
הביקורת על חוק זה, אשר נשמעת במיוחד מכיוון ארגוני מעסיקים והתאחדות התעשיינים, גורסת כי חוסר האפשרות המוחלט של מעסיקים לקבל מידע על עבר פלילי של עובדים, יוצר סיכון משמעותי לשלום הציבור, עובדי החברה, ולקוחותיה. לפי עמדה זו, מדובר בחוק שיכול להוביל למצבים מסוכנים מאוד – כגון העסקת עובדים בעלי רקע פלילי בעבירות רכוש כסמנכ"לי כספים בחברות, העסקת עובדים בעלי רקע פלילי בעבירות סמים בחברות תרופות ופארמה, העסקת עובדים בעלי רקע פלילי בעבירות אלימות בחברות העוסקות בייצור לתעשייה הביטחונית, ועוד.
יודגש כי חוק המידע הפלילי החדש קובע בסעיף 38 כי "מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי.. לא יביא אותו בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה וכן לא יביא בחשבון מידע נוסף הנוגע למידע הפלילי האמור". דהיינו, אף במקרה שבו הגיע למעסיק מידע פלילי, יש איסור לשקול מידע זה בין השיקולים בעת קבלת ההחלטה. בקשר לכך החוק קובע כי מעסיק שהביא מידע פלילי בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה שהוא אינו זכאי לקבלו או הביא בחשבון מידע נוסף הנוגע למידע פלילי כאמור, בניגוד להוראות סעיף 38, דינו – מאסר שנה.
*המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית.
מאת אפרת מרקוס, עו"ד,
בעלת משרד עורכי דין בתחום דיני העבודה.
מייצגת ומלווה מעסיקים, ארגונים וחברות.
מרצה בתחום דיני העבודה.
טל': 050-2030096
מייל: law@efratmarkus.co.il