מבוא
מעמדם של בעל שליטה, בני זוג וקרובי משפחה שעובדים בעסק משפחתי, נדון במספר חוזרים מקצועיים של המוסד לביטוח לאומי. בפרק זה נסקור את החוזרים המקצועיים ואת הפסיקה של בתי הדין לעבודה בסוגיה מורכבת זאת.
העסקת בעל שליטה
סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מפנה לשתי הגדרות המתייחסות לבעל שליטה ולחברת מעטים.
1. הגדרת בעל שליטה בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה. הגדרת בעל שליטה בהתאם לסעיף 32 הינה:
מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
א. ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
ב. בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
ג. בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
ד. בזכות למנות מנהל;
2. הגדרת חברת מעטים בסעיף 76 לפקודת מס הכנסה.
כפי שנראה בהמשך, הגדרת בעל שליטה חשובה כיוון שלפי סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי, בעל שליטה בחברת מעטים, אינו זכאי לחלק מן הגמלאות, כדוגמת גמלה לדמי אבטלה וגמלה במקרה של חדלות פירעון (פשיטת רגל).
העסקת בעל שליטה בחברה שבשליטתו, היא תופעה מקובלת בעסקים רבים. אולם, המוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בהעסקת בעל שליטה בקלות, והיא דורשת הוכחות רבות וברורות לעבודתו בפועל של בעל השליטה בעסק.
בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין, עב"ל 20182/97 דב"ע (ארצי) נז/02-182 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף, פד"ע ל"ד תשנ"ט-תש"ס 1999 97 (19.04.1999), קבע את המבחנים לקביעת המעמד של בעל השליטה בחברה שבשליטתו.
הכלל הוא, כי קיימת חזקה לפיה אדם הוא "עובד" חברה כאשר:
1.הוא מבצע עבורה עבודה תמורת "שכר".
2.הוא מוגדר על-ידי החברה כ"עובד" שלה.
3. שולמו עבורו דמי ביטוח כ"עובד".
לכלל, שאדם המבצע עבודה עבור חברה הוא גם "עובד" החברה נקבעו חריגים, לגביהם אין חזקה שהאדם הינו עובד החברה ומי שטוען שהוא "עובד" עליו הנטל להוכיח עובדה זו.
החריגים הם:
1. עובדי חברות משפחתיות ועובד אצל קרוב משפחה;
2. הדירקטור, בעלי מניות ובעלי שליטה בחברה כ"עובדים" של החברה;
3. חברת יחיד, אשר היחיד משמש בה הן כבעל המניות והדירקטור והן כ"עובד" היחיד של החברה.
ניתן להיעזר בשלושה מבחנים לקביעת היותו של בעל חברה "עובד":
1. האם ניתן להבחין בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה.
2. האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה.
3. האם ניתן לקבוע מה היה "שכרו" של האדם כ"עובד".
בנוגע למבחן השלישי יש לבחון:
א. אם היה לתשלומים אופי של "שכר", היינו אם התמורה שהוגדרה כ"שכר עבודה" היא אכן תמורה בעד עבודה.
ב. אם קיים עירוב נכסים בחברה, כך שלא ניתן לקבוע מהו "שכרו" של בעל החברה.
לרכישת הספר מיסוי שכר>>> לחצו כאן