המחוקק כאמור מעניק משקל רב לדוח בודק השכר, ומטיל על בודק השכר אחריות כבדה לתקינות ונכונות נתוני הדוח שהכין.
בנוסף, בודק שכר בהכנת הדוח מסתכן בכך שהתעודה שהוא מחזיק עלולה להישלל אם הוכח כי בהכנת הדוח הוא גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו. או פעל בניגוד עניינים, כאשר סעיף זה נתון לפרשניות רבות, בשל אי בהירותו וחידוד הנאמר בו.
לבודק השכר אחריות גדולה בתקינות הדוחות שהוא נותן, מזמין השירות מסתמך על ממצאיו. בשים לב שלבודק השכר אין סמכות חוקית לפעולה עצמאית לביסוס הדוח ששניתן על ידו, והוא תלוי בחסדיו של מזמין השירות ו/או המעסיק ובנדיבות לב בהצגת נתונים מהימנים היכולים לבסס את מסקנותיו כפי שיוצגו בדוח.
דוח בודק השכר משמש את מזמין השירות כ"תעודת ביטוח" ומספק לו הגנה מאחריות אזרחיות ומעין "תעודת כשרות" להמשך ההתקשרות שלו עם קבלן השירות, וזאת בתנאי שדוח זה אינה מגלה הפרות ו/או ההפרות שעלו בדוח תוקנו כנדרש.
בודק השכר חייב לפעול אפוא בזהירות ובמקצועיות בהכנת הדוח שהוא נותן, הוא חייב לחקור ולבדוק היטב את האינפורמציה המוצגת בפניו, וכדי לבצע את תפקידו עליו לגשת לעבודה עם מחשבה חקרנית, ובמידה ויתקל בשאלה משפטית במהלך הבדיקה עליו לחקור אותה לעומק ואם יש צורך לפסול אותה.
נכון הוא שבביצוע הבדיקה בודק השכר פועל על סמך הידיעות והמסמכים המוצגים בפניו והנאמנים עליו, כל עוד הוא השתמש בזהירות ובחריצות הראויה כדי לבחון ולאמת נכונותם של הידיעות והמסמכים במסגרת הכלים והאמצעים העומדים לרשותו, יחד עם זאת אם נותר ספק לגבי התוצאות או אמינות הנתונים אל לו לבודק השכר להוציא דוח מבלי שיעיר את הערותיו ויפרט את ההפרות הקיימות לפי מיטב ידיעתו המקצועית.
סעיף 36 לפקודת הנזיקין דן בחובת הזהירות של כל אדם כלפי כל גוף, וקובע שהחובה קיימת כאשר אדם סביר היה צריך באותן נסיבות לצפות מראש שהם עלולים לפגוע ולהיפגע במהלך הרגיל של הדברים.
בפס"ד 'וינשטיין נגד קדימה'. נפסקה ההלכה שלפיה מי שקיבל חוות דעת ועתיד לסמוך עליה יוכל לתבוע בנזקיו את נותן חוות הדעת בגין רשלנות (הפרת חובת הזהירות) גם אם לא היה קשר חוזי ביניהם, בהתקיים 2 תנאים מצטברים:
- נותן חוות הדעת ידע את זהותו של צד ג' או ידע שזהותו תקבע בעתיד.
- נותן חוות הדעת ידע כי אותו צד ג' יסמוך עליה מבלי לבודקה אצל גורם נוסף.
הינו כאשר למזמין השירות או לקבלן השירות נגרם נזק, ואותו מזמין שירות או קבלן שירות נסמך על דוח בודק השכר שכשל בעבודתו, כי אז יעדיף בית המשפט להגן על האינטרס של הניזוק.
בהתחשב בנקודות שנסקרו אנו סבורים כי ראוי שכל בדיקה תקופתית תתבצע על ידי בודק שכר הפועל לפי ההמלצות הבאות:
הכרת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.
- הכרת חוקי העבודה השונים, במיוחד המתייחסים להפרות שפורטו בתוספת השלישית בחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה.
- בניית תוכנית בדיקה מפורטת לגבי כל סעיפי התוספת השלישית וצווי ההרחבה המפורטים בסעיף 25 לחוק.
- בחינת צווי ההרחבה המוחלים על העסק, מומלץ לדרוש חוות דעת מומחה בנושא.
- בחינה תמחירית מפורטת של הסכם ההתקשרות בין הקבלן למזמין לצורך עמידה בתנאי סעיף 28 לחוק. נזכיר גם כי למרות שהסעיף דורש התקנת תקנות לקביעת ערך שעה עד עתה פורסמה רק טיוטת תקנות.
- דרישה לקבל מידע מפורט ממזמין השירות ומהקבלן על כל הפרה הידועה להם או חשד שעלה להפרה ככל שהיה.
- להמנע מהוצאת דוח בלתי מבוסס, או במידת וקיים חשש וצורך להרחבת הבדיקה, ולא היתה הסכמה לכך על ידי מזמין הדוח.
שמירה על המלצות אלו תסייע בידי בודק השכר לבצע את עבודתו נאמנה אך עדיין אנו סבורים שיש מקום לקבוע את סמכויותיו באופן סטטוטורי ולא לתת לו לשאוב אותם ממזמין השירות.
זאת ועוד הרי שסעיף 7 לתקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בודק שכר מוסמך), תשע"ז-2017 קבע שהמחזיק בתעודה יעבור השתלמויות מעת לעת הרי שהדבר לא מיושם בפועל והדבר יביא לשחיקה בידע ולהגברת הסיכונים.
לסיכום אנו קוראים לפעולה בשני מישורים, האחד חיזוק ושמירה על הידע של בודקי השכר באמצעות חיוב בהשתלמויות והשנייה הוספת סמכויות לבודק השכר בדרך של תיקון התקנות. כל זאת מתוך מטרה לאפשר לו לבצע את מלאכתו נאמנה ולהשיג את המטרות שלשמם נוצר התפקיד.