החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 (להלן: "החוק") . חוקק על רקע התופעה ההולכת ומתרחבת של אי ציות להוראות חוקי וצווי ההרחבה, מיגור מדדי העוני ההולכים ומתרחבים עם השנים, תוך הנהגת גישה חדשנית בתפיסה משותפת המבטאת סולידאריות חברתית שבמרכזה עומדים זכויות העובד, ואכיפה יעילה של שכר וזכויות סוציאליות, היא הדרך הראויה להילחם בתופעה ולהביא לשוויון חברתי.
מטרת החוק היא להגביר ולייעל את האכיפה של חוקי העבודה על ידי הנהגת הליך מינהלי להטלת עיצום כספי על מעבידים ועל מזמיני שירות כהגדרתם בסעיף 2 וכן על ידי תיחום האחריות האזרחית והפלילית על מזמיני שירות, תוך התערבות בחוזה ההתקשרות בין מזמין השירות לבין המעביד.
לצד העיצומים והאחריות שהוטלה על המעסיק ועל מזמין השירות בחוק המחוקק ראה לנכון להנהיג מנגנוני הגנה שיחולו על מזמין השירות בהליך האזרחי, אחד ממנגנוני ההגנה שנקבע בחוק כפי שנקבע בסעיף 27 לחוק הוא שהמזמין הוכיח כי הסתמך על בדיקות תקופתיות שערך בודק שכר מוסמך. תוך שהוא מייצר מקצוע חדש הלא הוא "בודק שכר מוסמך"
תפקידו של בודק השכר נקבע בפרק ו' לחוק, כאשר סעיף 40 לחוק מסמיך את השר לתת לאדם תעודת הכרה כבודק שכר מוסמך, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות להתאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה, וכן קובע את התנאים וההכשרות החייבים להתקיים במבקש למתן התעודה.
ובהמשך סעיף 45 לחוק מסמיך את השר לקבוע הוראות לעניין עריכת הבדיקות התקופתיות בידי בודק השכר. לרבות לקבוע את תוכן הבדיקות, אופן עריכת הבדיקות והאישור הניתן בסיום הבדיקות.
נציין כי, הכוונה כאן היא לאישור בודק שכר על בדיקה תקופתית שערך על עובדיו של קבלן שירות בעבור מזמין שירות ולא באישור על תיקון ליקויים לצורך פניה להקלה בעיצומים כספיים שהושתו על מעסיק או נושא משרה.
מכח סעיף 45 הנ"ל, הותקנו ופורסמה טיוטה של תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (בדיקות תקופתיות בידי בודק שכר מוסמך(, התשע"ד-2014 (להלן: "התקנות") שנכון להיום הם עדיין בגדר טיוטה.
התקנות מגדירים לבודקי השכר את סוגי הבדיקות, התדירות של הבדיקות, המסמכים שי לדרוש לביצוע הבדיקה ואף הנושאים שיש לבדוק בהתאם לנשאים שנקבעו בתוספת השלישית לחוק.
בנוסף החוק אסר על בודק השכר לפעל בניגוד עניינים , סעיף 44 המגדיר "ניגוד עניינים ובכלל זה לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך בדיקות תקופתיות לגביו או לפי בקשתו, או עובד של בעל זיקה למי מהם, ולא יהיה נושא משרה בהם".
החוק מעניק משקל רב להסתמכות על הדוחות התקופתיים של בודק השכר הן מבחינת מזמין השירות והן מבחינת המעסיק. וזאת לאחר שבודק השכר בחן את הסכמי ההתקשרות בין מזמין השירות לקבלן וכן בין הקבלן עצמו לבין עובדיו.
* מבחינת מזמין השירות – סע' 27 לחוק מעניק הגנה מאחריות אזרחית אם מזמין השירות המסתמך על דוחות תקופתיים של בודק שכר מוסמך
* מבחינת המעסיק ניתן להפחית עיצום כספי שהוטל אם ימציא אישור מבודק שכר מוסך שהופסקה ותוקנה ההפרה בשלה הוטל העיצום.
המחוקק כאמור הגדיר את תפקידו של בודק השכר, קבע את התנאים וההכשרות החייבים להתקיים במבקש האישור לעסוק כבודק שכר, קבע את הצורך בדוח בודק השכר, את סוגי הבדיקות, התדירות ונושאי הבדיקות, תוכן הדוח. אך בחר שלא להקנות כל סמכויות חוקית לבודק השכר במסגרת תפקידו כתנאי לביצוע בדיקתו, ומתן אישור המבוסס על בדיקה מקצועית בלתי תלויה הנערכת על ידו..
סמכויותיו של בודק השכר כאמור לא מוסדרת בחוק. בהעדר סמכות חוקית בודק השכר שואב את סמכותו לביצוע את הבדיקות לביסוס הדוח הניתן על ידו מהמעסיק או ממזמין השירות.
והשאלות הנשאלות:
1. האם העברת סמכות כזו על ידי המעסיק / מזמין השירות לאחר כריתת חוזה העסקה בין מזמין השירות לבין בודק השכר מספיקה.
2. האם בודק השכר יוכל לבצע בדיקה אמתית העונה על כל דרישות החוק. כאשר אחד מיסודות הבדיקה הוא ביצוע חקירה ותשאול של העובדים ונושאי המשרה השונים, נושא שאינו בסמכותו של בודק השכר כלל וכלל.
2. האם כריתת חוזה לביצוע שירות על ידי מזמין הבדיקה אינה עומדת בסתירה עם הוראות סעיף 44 לחוק במיוחד כאשר למזמין הבדיקה אינטרס אמיתי לקבל לידיו דוח חיובי, ולבודק השכר אין את הסמכות החוקית לבצע באופן עצמאי ובלתי תלוי את כל הפעולות הנחוצות, לרבות להרחיב בדרישות וחקירות למען יוכל להגיע לחקר האמת ולהוציא תחת ידו דוח אמיתי, שאלה שלדעתנו היא בצריך עיון.
המאמר פורסם בביטאון רואה חשבון דצמבר 2020