תקנה 10 בתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א - 1971 (להלן: "התקנות") קובעת כי מי שרשום כמחוסר עבודה בלשכת שירות התעסוקה כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, ובידו אישור בכתב על כך מאת הלשכה האמורה, יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: "דמי ביטוח"), למעט דמי ביטוח המגיעים מדמי אבטלה כאמור בסעיף 348(ד) לחוק, בעד תקופה שאינה עולה על 12 חדשים מתוך שתי שנות מס רצופות שבה היה רשום כאמור כמחוסר עבודה.
דהיינו עובדים שהוצאו ע"י המעסיק לחופשה ללא תשלום של 30 יום או יותר החל מיום 01.03.2020 בשל צמצומים במקום עבודתם עקב התפשטות הקורונה וזכאים לדמי אבטלה, למרות שלא פוטרו וקבלו בפועל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, אינם חייבים לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות באופן עצמאי.
בדרך כלל בחודשיים הראשונים של החופשה ללא תשלום העובד משלם דמי ביטוח באמצעות המעסיק. אך בעת "משבר הקורונה", בחודשיים הראשונים של החל"ת, המעסיק אינו חייב לנכות דמי ביטוח מעובד שסעיף 10 בתקנות חל עליו, כיוון שבחודשיים הראשונים של החל"ת עלול להיווצר תשלום כפול של דמי ביטוח.
פעם ראשונה מדמי האבטלה ינוכה מהעובד דמי ביטוח ופעם שנייה ישולמו דמי ביטוח ע"י המעסיק. בפועל המעסיק רשאי לנכות מכל סכום המגיע ממנו לעובד את דמי הביטוח ששילם עבורו בתקופת החל"ת.
לרכישת 15 שעות השתלמויות מקוונת בתחום השכר שאושרו על ידי לשכת רואי חשבון >>> לחצו כאן